הצעה לטיול בדרך הקיסר
דרך הקיסר – מבית הבד אל חורבת חנות
דרך הקיסר קרויה על שם הקיסר הרומי הדריאנוס. הדרך עולה מן השפלה ומקשרת את העיר אליוטרופוליס החשובה (בית גוברין, מרשה) אל ירושלים הבירה, או אם תרצו, מוליכה מירושלים אל שפלת יהודה. נסקור כאן סגמנט חשוב של דרך הקיסר המוסדר היטב לטיול. הקטע מתחיל בחורבת חנות, ולאורכו אלמנטים ביזנטיים ורומים חשובים.
פרטי הטיול
הטיול מתאים לשני רכבים.
רכב אחד נשאר בחורבת חנות משם מתחיל הטיול בחניון סמוך לכביש 375.
הרכב המאסף ימתין בחניון בית הבד, במורד כביש 375 אחרי כ-3 ק"מ לכיוון מערב.
הטיול כולו יארך כ-4 שעות, אם רוצים לראות הכל בנחת.
ניתן להאיץ ולראות בקצרה רק חלק מהאלמנטים, ולסיים את הטיול בשעתיים וחצי.
המסלול מתאים בכל עונה, אבל בחורף ובאביב שני צדי הדרך מלווים בפריחה מהממת.
תאור המסלול
את הטיול נתחיל סמוך לכביש 375 ממש בכניסה למתחם החנייה של חורבת חנות ודרך הקיסר.
הביקור בחורבת חנות עצמו אורך כחצי שעה והוא כולל ביקור בכמה מתקנים ומבנים חשובים: רצפת פסיפס ביזנטית צבעונית, גת ביזנטית עם פסיפס לבן וגס, בריכת אגירה למים מהתקופה הביזנטית (העוברת שימור בימים אלו), "גבעת גוליית" בו לפי מסורת נוצרית קדומה נטמן ראשו של גוליית, שולחנות לפיקניק וחורשת אורנים נעימה ומוצלת.
בריכת אגירה ביזנטית- הבריכה שהייתה מלאה בצמחייה של אלות ועשבים עד לא מזמן, עוברת בימים אלה פעולות שימור. בעבר היא שימשה לאגירת מים. על דפנות הבריכה ניתן עדיין להבחין בשאריות טיח ששימש לדיפון ואיטום הבריכה.
"גבעת גוליית"- בסמוך מאד לבריכה ניתן להבחין בגבעה קטנה ומוזרה למראה. נוסע מן המאה ה19 - ויקטור גרן, כתב שכאן קבור ראשו של גוליית והוסיף שכל צליין נוצרי שעבר במקום בדרכו לירושלים או ממנה - נהג לזרוק אבן על האתר - וכך התגבהה לה גבעה זאת, לאות השפלה ואיבה לגוליית הפלשתי השנוא. מן התנ"ך ידוע לנו שהקרב של דוד וגוליית נערך לא הרחק, בעמק האלה. עוד מסופר בתנ"ך שדוד, נער הרועים, כרת את ראשו של גוליית ונשא אותו לירושלים לאות ניצחון. לפי המסורת של הנוסעים הנוצרים מן המאות הקודמות, כנראה שדוד התעייף מנשיאת הראש הכבד של גוליית, והניח אותו על אם הדרך באמצע העלייה לירושלים....
חורבת כנסייה ביזנטית - בחלק המזרחי של המתחם מצוייה קבוצת חורבות. באחד מן החדרים ניתן לראות פסיפס מדהים ביופיו. בכדי לשמר את הפסיפס הוא כוסה בחול, וכיום נמנעת הגישה אל הפסיפס באמצעות מעקה חדש שהותקן באתר. על הפסיפס עוצבו מוטיבים של שריגי גפן, סל עם תפוחים, מדליונים ובתוכם דמויות ובעלי חיים. הדמויות ובעלי החיים עברו השחתה (איקונוקלזם) מכוונת של דמויות בהוראת השליט המוסלמי יזיד השני בן המאה השמינית לסה"נ, בהתאם לדיבר השני האוסר על אמנות הדמות. כתובת יוונית שהיתה בקצה הרצפה מתעדת את הקמת המבנה והנחת הפסיפס בסוף המאה השישית לסה"נ. הכתובת חובלה והושמדה על יד אלמונים ונדליסטים בפעולת 'תג מחיר' על אתרים נוצריים, בשנת 2012, כמחאה על פעולות של רשות העתיקות באתרים הנחשבים כקבורה יהודית.
גת ביזנטית - צפונית לכנסיה עם הפסיפס נמצאת גת המרוצפת באבני פסיפס לבנות וגסות. הגת היתה מסוג גת בורג, שבמרכזה היה מתקן בורג שעזר לסחוט את שאריות התירוש מהענבים הדרוכים. סמוך למשטח הגת ניתן להבחין בבור האיגום לתירוש שהופק על משטח הדריכה.
תצפית לנחל זנוח ועין מטע- לפני שיורדים מערבה אל דרך הקיסר, מומלץ להמשיך מעט צפונה עם הסימון האדום, בהמשך השביל לעבר תצפית נהדרת על עמק נחל זנוח, עין מטע, מושב מטע.
מנקודה זו, חוזרים אל הסימון האדום של "דרך הקיסר" היורדת מערבה מחורבת חנות.
השביל עובר מצפון לכביש 375 ורוב הזמן די צמוד אליו.
אחרי כ-1.5 ק"מ מגיעים אל מדרגות רומיות חצובות בסלע. המדרגות הותקנו בימיו של הדריאנוס קיסר, במסגרת הכשרת דרכים למעבר אימפריאלי של צבא, אספקה, תובלה ומסחר. המדרגות נועדו למנוע החלקה של עוברי דרכים, חיילים וגם בהמות על גבי הסעים החלקלקים, ומעידים בדממה על החשיובת הרבה של הדרך. הדרך הייתה חשובה מאוד משום שהיא הובילה, כאמור מירושלים אל השפלה, ומן השפלה אל ערי הדרום החשובות אשקלון ועזה. הקשר עם נמל עזה בעיקר היה בעל חשיבות עליונה משום היותו הנמל החשוב ביותר בדרום ישראל בתקופות הרומית והביזנטית.
בהמשך כעבור כ-100 מ' נמצא בור מים חצוב בסלע. אל הבור ניתן לרדת במערכת מדרגות טובה. תקרת הבור קרסה בחלקה, אבל החלק שנותר שלם עדיין נתמך עלידי עמוד מרכזי שלא סות מסלע האם. בורות מים על אם הדרך היו חלק מהמאמץ האימפיאלי לספק מים לעוברי הדרכים ולצא הנע על הדרכים.
כן מגיע הזמן לחצות את הכביש. מהלך זה חייב להיעשות בזהירות מרבית, משום שהכביש כיום סואן ביותר והומה תנועה כבדה 24/7.
עוברים אל הצד הדרומי של כביש 375 וממשיכים עם הסימון האדום. גם בצד זה של הדרך אפשר לראות מדרגות רומיות חצובות בסלע.
הדרך ממשיכה במורד מערבה. כעבור כחצי ק"מ של הליכה ביער האורן הנטוע, מגיעים לחניון הסיום, ובו נקודת עניין אחרונה: שתי בתולות אבן בית בד קדום, כנראה ביזנטי.
בית הבד מצוי על משטח סלע מוגבה, ומתחתיו נכרתה מערה קטנה ששימשה, כנראה, כאזור של מחסן עבור בית הבד.
כאן ימתין הרכב המאסף.
נכתב ע"י: ד"ר ענת אביטל